שבע הצ'אקרות - מדריך לבדיקה עצמית ואיזון פנימי

בקצרה: צ'אקרות הן מפה בת אלפי שנים שמסמנת שבעה אזורים בגוף, וכל אחד מהם קשור לתחום אחר בחיים: ביטחון, רגש, כוח, אהבה, ביטוי, אינטואיציה, משמעות. אי אפשר למדוד צ'אקרה במעבדה, אבל אפשר לזהות איפה משהו תקוע דרך התחושה הגופנית, ולעבוד על זה עם נשימה, תנועה וקול.

זמן קריאה: שבע דקות

מסמכי נייר ישנים עם מספרים בכתב יד, נר שעווה בודד בלהבה רכה וענפי זית יבשים בגוונים חמים של בז' וענבר

יש רגע שבו הגוף מדבר לפני הראש. הכתפיים עולות לפני שהבנת שנלחצת. הגרון נסגר רגע לפני שאתה מוותר על משפט שרצית להגיד. הבטן מתהדקת בשיחה מסוימת, תמיד באותה שיחה.

המפה הזאת של שבע הצ'אקרות היא בדיוק זה. לא הבטחה. שפה.

מה זה בכלל צ'אקרה

המילה מגיעה מסנסקריט ומשמעותה גלגל. המקורות הכתובים הראשונים מופיעים בטקסטים הודיים מהאלף הראשון לפני הספירה, בעיקר בכתבי היוגה והאופנישדות. השיטה של שבע צ'אקרות שמוכרת היום במערב הגיעה בעיקר דרך ספרו של ארתור אבלון, "The Serpent Power", שיצא בשנת אלף תשע מאות ותשע עשרה.

חשוב להיות מדויקים. צ'אקרה היא לא איבר. אין ממצא אנטומי שאפשר לחתוך ולהראות. מי שמבטיח לך אחרת מוכר משהו.

אז למה זה בכל זאת עובד לאנשים.

כי המפה יושבת על אזורים שבהם הגוף באמת מגיב ללחץ. הבטן, הסרעפת, החזה, הגרון. אלה בדיוק המקומות שבהם מערכת העצבים האוטונומית מתבטאת. סטיבן פורג'ס, חוקר עצבים אמריקאי, תיאר בשנת אלף תשע מאות תשעים וארבע את תיאוריית הפוליווגאל והראה איך עצב הוואגוס מחבר בין הלב, הריאות, הגרון והבטן. אותו קו בדיוק.

הצ'אקרות הן שפה עתיקה לתופעה שיש לה גם שם מודרני.

שבע הצ'אקרות - המפה המלאה

שם מיקום על מה היא מדברת איך זה מרגיש כשתקוע
מולדארה בסיס עמוד השדרה ביטחון קיומי, כסף, בית חרדה מפוזרת, קושי להירגע בלילה
סוואדהיסטנה מתחת לטבור רגש, יצירתיות, תשוקה קהות, אשמה, אין חשק לכלום
מניפורה בטן עליונה כוח אישי, גבולות קושי להגיד לא, מתח בקיבה
אנהטה מרכז החזה אהבה, חמלה, קרבה סגירות, קושי לבקש עזרה
וישודהה גרון ביטוי, אמת בליעת מילים, קול נמוך מדי
אג'נה בין הגבות אינטואיציה, ראייה פנימית ספק אינסופי, ניתוק מהתחושה
סהסררה קודקוד משמעות, שייכות לגדול ריקנות, "מה הטעם בכל זה"

שלוש הצ'אקרות התחתונות עוסקות בהישרדות. שלוש העליונות בתודעה. הרביעית, זו של הלב, יושבת בדיוק באמצע ומחברת ביניהן. זו לא מקריות. זה גם המקום שבו הסרעפת עובדת.

איך מזהים צ'אקרה לא מאוזנת

זה לא מבחן. זו הקשבה.

שב בשקט. עצום עיניים. עבור על שבעת האזורים מלמטה למעלה, ותשהה בכל אחד בערך שלושים שניות. אל תנתח. רק תשים לב.

מה מחפשים

  • אזור שמרגיש כבד או דחוס
  • אזור שלא מרגיש כלום, כאילו הוא מחוץ למפה
  • אזור שברגע שנגעת בו בתשומת הלב, עלתה תמונה או משפט

השלישי הוא הכי מעניין. הגוף שומר זיכרונות במקום שבו הם קרו.

סימני מפתח שחוזרים אצל אנשים

הבטן העליונה מתהדקת אצל מי שקשה לו להציב גבול. הגרון נסגר אצל מי שגדל בבית שבו לא הרימו את הקול. החזה נסגר אצל מי שנפגע פעם וסגר את הדלת מבפנים.

אם זיהית אזור אחד, זה מספיק. לא צריך שבעה.

מה באמת עובד לאיזון

כאן צריך להיות זהירים. הרבה ממה שנמכר תחת הכותרת הזאת הוא אוויר.

נשימה איטית

מחקר סקירה של זקארו ועמיתיו, שהתפרסם בכתב העת Frontiers in Human Neuroscience בשנת אלפיים ושמונה עשרה, בחן עשרות מחקרים על נשימה איטית. הממצא העקבי: נשימה בקצב של כשש נשימות בדקה מעלה את שונות קצב הלב ומעבירה את מערכת העצבים למצב פאראסימפתטי.

בשפה של הצ'אקרות, זה בדיוק המעבר משלוש התחתונות לארבע העליונות. נשימת קופסה היא הדרך הכי פשוטה להיכנס לזה.

זמזום

וייצברג ולונדברג, שני חוקרים שוודים ממכון קרולינסקה, פרסמו בשנת אלפיים ושתיים ב-American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine ממצא מפתיע. זמזום מעלה את ריכוז התחמוצת החנקנית באף פי חמישה עשר לעומת נשיפה שקטה.

התחמוצת החנקנית הזאת מרחיבה כלי דם ומשפרת את זרימת החמצן.

צ'אקרת הגרון, בשפה העתיקה. פיזיולוגיה, בשפה של היום.

תנועה שמתחילה מלמטה

הצ'אקרה הראשונה קשורה לרגליים ולאגן. ללכת יחפים על אדמה, לעמוד, להתכופף. זה נשמע פשוט מדי בשביל להיות נכון, ובכל זאת אנשים שמתחילים משם מדווחים על שינוי מהיר יותר ממי שמתחיל ממדיטציה בעיניים עצומות.

הגוף לא מתאזן מלמעלה למטה.

שינה

זה החלק שהכי מזניחים. אין איזון פנימי אחרי חמש שעות שינה. חוב שינה מפרק את הוויסות הרגשי לפני שהוא נוגע בכל דבר אחר.

ומה לא עובד

קריסטלים על הבטן לא ישנו את הוויסות של מערכת העצבים. אף מחקר מבוקר לא הראה השפעה כזאת. אפשר לאהוב אותם. אסור להישען עליהם.

הצ'אקרה שאף אחד לא מדבר עליה

יש נקודה אחת שהמפה כמעט מדלגת עליה, והיא מתחת לכל השאר. האף.

כל תרגול נשימה שמופיע בכל שיטה מסתמך על הנחה אחת שאף אחד לא בודק: שהאוויר נכנס דרך האף בחופשיות. אצל חלק גדול מהאנשים זה פשוט לא נכון, במיוחד בשכיבה. הם נושמים דרך הפה בלילה, מתעוררים עם גרון יבש, ולא מבינים למה הבוקר מתחיל כבד.

נשימה דרך האף היא זו שמייצרת את תחמוצת החנקן שהוזכרה למעלה. נשימה דרך הפה מדלגת עליה לגמרי.

אול-אפ, הקשת שעוזרת להשאיר את הנחיריים פתוחים, בנוי בדיוק לנקודה הזאת. הוא מקל על נשימה אפית. הוא לא מאזן צ'אקרות ולא טוען לזה. הוא רק מוודא שהאוויר נכנס מהמקום שהגוף בנוי בשבילו.

לפעמים הבסיס הוא כל מה שחסר.

תרגול של שבע דקות, אחד לכל צ'אקרה

אין צורך בקורס. יש צורך בעקביות. זה הרצף הקצר ביותר שמכסה את כל המפה, דקה לכל אזור, בלי ציוד.

  1. מולדארה. עמידה. כפות רגליים על הרצפה, ברכיים רכות. תעביר משקל מהעקב לבוהן ובחזרה, לאט. תרגיש איפה הרצפה תומכת בך.
  2. סוואדהיסטנה. ישיבה. סיבובי אגן קטנים, חמישה לכל כיוון. זה אזור שקופא אצל אנשים שיושבים מול מסך תשע שעות.
  3. מניפורה. יד על הבטן העליונה. נשימה עמוקה עד שהיד עולה. לא החזה. הבטן.
  4. אנהטה. נשיפה ארוכה מהשאיפה. תספור ארבע פנימה, שש החוצה. זה מה שמפעיל את הוואגוס.
  5. וישודהה. זמזום. פה סגור, קול נמוך, נשיפה מלאה. שלוש פעמים. תרגיש את הרטט בגרון ובאף.
  6. אג'נה. עיניים עצומות. שאלה אחת בראש, בלי לחפש תשובה. תשאיר אותה שם.
  7. סהסררה. לא עושים כלום. יושבים. זה החלק הקשה.

תעשה את זה שבעה ימים ברצף לפני שאתה שופט אם זה עובד. פעם אחת לא מוכיחה כלום, לא לכאן ולא לכאן. מי שמתרגל נשימה איטית באופן קבוע מדווח שהשינוי מגיע בשקט, בלי רגע דרמטי אחד.

והכי חשוב: אם באמצע התרגול הנשימה נתקעת באף ואתה עובר לפה בלי לשים לב, עצור. הבעיה שם, לא בצ'אקרה.

שאלות נפוצות

האם צ'אקרות זה מדעי?

לא. אין ממצא אנטומי שמתאים לצ'אקרה. מה שכן קיים מדעית הוא מערכת העצבים האוטונומית, שעוברת בערך באותם אזורים בגוף. המפה מועילה כשפה, לא כאבחנה.

כמה זמן לוקח לאזן צ'אקרה חסומה?

אין לוח זמנים. מי שמבטיח שבוע מוכר משהו. אנשים שמתרגלים נשימה איטית באופן יומיומי מדווחים על שינוי בתחושה תוך שבועיים עד חודש, וזה תואם למה שמחקרי שונות קצב הלב מראים.

איזו צ'אקרה קשורה לחרדה?

בדרך כלל מצביעים על הראשונה, זו של הביטחון הקיומי. בפועל, חרדה מופיעה כמעט תמיד בשתיים: בבטן ובחזה. שם יושבת הסרעפת.

אפשר לאזן צ'אקרות לבד בבית?

כן, וזה גם המקום הנכון להתחיל. נשימה, תנועה, קול. שלושתם חינם. מטפל עוזר כשמשהו לא זז בכלל, או כשעולה חומר קשה מדי לבד.

מה הקשר בין צ'אקרות לנומרולוגיה או ל-Human Design?

כולן מפות. כל אחת מתארת את אותו אדם בשפה אחרת. חמשת הטיפוסים של Human Design מדברים על איך אתה מקבל החלטות. הצ'אקרות מדברות על איפה זה יושב בגוף. אפשר להשתמש בשתיהן ואפשר בלי אף אחת.

מה עושים אם לא מרגישים כלום בבדיקה?

זו תשובה. קהות היא סימן, לא כישלון. היא מופיעה הרבה אחרי תקופות ארוכות של לחץ. תתחיל מהגוף הפיזי: הליכה, מקלחת, שינה. התחושה חוזרת אחר כך.

סיכום

הצ'אקרות לא יתקנו לך את החיים. הן ייתנו לך מילים למקום שכבר כאב, וזה לא מעט. תתחיל מהאזור אחד שקפץ לך בבדיקה, ותן לנשימה לעשות את השאר.

ואם שמת לב שהאוויר בכלל לא נכנס חופשי, במיוחד בלילה, שם כדאי להתחיל.

נשימה חופשית דרך האף היא הבסיס לכל תרגול שקראת עליו כאן.

הכירו את אול-אפ

או עברו על הכלים החינמיים של וונט

חזרה לבלוג

השאר תגובה

שים לב כי תגובות צריכות לעבור אישור לפני הפרסום.